תארו לעצמכם שמישהו עזר לכם מכל הלב, ואתם מחפשים את הדרך הכי טובה להודות לו. האם תסתפקו רק במילה תודה, או שתעשו מעל ומעבר כדי לשמח אותו? המלך דוד מרגיש הכרת תודה עמוקה כלפי ברזילי, ולכן הוא לא רק מסכים לבקשה שלו, אלא מציע הרבה יותר.
כשהמלך אומר אִתִּי יַעֲבֹר כִּמְהָם, הוא מסביר שהוא לוקח איתו את כמהם, הבן של ברזילי, לא כי הוא מרגיש שהוא חייב או שאין לו ברירה, אלא מתוך רצון אמיתי. הוא מבהיר שהוא היה לוקח אותו איתו ודואג לו בכל מקרה, פשוט כי הוא רוצה בטובתו. כדי להדגיש עד כמה הוא רוצה לפנק את הבן, המלך מוסיף וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לּוֹ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. כלומר, המלך לא יחליט בעצמי מה כדאי לתת לו, אלא ייתן לברזילי, האבא, לקבוע מה הכי טוב עבור הבן שלו, ויעשה בדיוק את מה שיבקש.
אבל המלך לא עוצר כאן. הוא מבין שלדאוג לבן זה דבר נפלא, אבל זה לא בא במקום להחזיר טובה לאבא עצמו. לכן הוא חותם בהבטחה וְכֹל אֲשֶׁר תִּבְחַר עָלַי אֶעֱשֶׂה לָּךְ. המלך מבהיר שהחסד שהוא עושה עם כמהם הבן לא סוגר את החוב שלו כלפי ברזילי, והוא מבטיח לו הבטחה אישית ונפרדת: כל דבר שאי פעם תבחר ותבקש עבור עצמך, אקיים במלואו ובשמחה.