שמואל ב, פרק י״ט, פסוק כ׳

קרה לכם פעם שפגעתם במישהו בדיוק כשהוא היה עצוב, ואחר כך התחרטתם מאוד וחיפשתם דרך לבקש סליחה? זה בדיוק מה שקרה לשמעי בן גרא. כעת, כשדוד חוזר להיות מלך, שמעי עומד מולו ומתחנן שיסלח לו על ההתנהגות הקשה שלו בזמן המרד. שמעי מחלק את בקשת הסליחה שלו לשני חלקים. בהתחלה הוא מבקש אַל יַחֲשָׁב לִי אֲדֹנִי עָוֹן, כלומר הוא מבקש מדוד שלא יחמיר איתו על כך שהצטרף למרד של אבשלום, כי הרי אנשים רבים בעם התבלבלו והצטרפו גם הם. לאחר מכן הוא מוסיף וְאַל תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוָה עַבְדְּךָ. המילה הֶעֱוָה פירושה חטא או מעשה עקום. כאן שמעי מדבר על החטא האישי והפרטי שלו, כשקילל את דוד ביום הקשה שבו נאלץ לברוח מירושלים. שמעי מתחנן ומבקש שלא לָשׂוּם הַמֶּלֶךְ אֶל לִבּוֹ, כלומר שהמלך לא ייקח את המילים הפוגעות אל הלב. כדי לשכנע את דוד לסלוח לו, שמעי מסביר שהוא הראשון מכל המורדים שבא לבקש סליחה. הוא רומז לדוד שאם הוא יסלח לו, שאר העם יראה כמה המלך רחמן וימהר לחזור אליו בשלום. בנוסף, שמעי מסביר שבאותו יום קשה הוא פעל מתוך צער עמוק ובלבול, ומתחנן שדוד יגלה כלפיו מידת הרחמים וימחל לו.