תארו לעצמכם שחזרתם מניצחון גדול, אתם מצפים לחגוג, ופתאום מגלים שכולם עצובים. זה בדיוק מה שקרה לעם. החיילים ניצחו בקרב וציפו שהמלך יקבל את פניהם בשמחה ובחיוך. רוב העם בכלל לא היה מעורב ישירות במה שקרה לאבשלום, בנו של המלך, ולכן הם היו בטוחים שזה יהיה יום של ישועה ושמחה. אבל אז התפשטה שמועה ששינתה הכול. החיילים שמעו שהמלך בכלל לא שמח מהניצחון, אלא נֶעֱצַב, כלומר היה עצוב מאוד על מות בנו. ברגע שהם הבינו שהמלך שקוע בצער, כל האווירה השתנתה. יום הניצחון הפך לְאֵבֶל, כלומר השמחה וההצלה הגדולה התחלפו פתאום בצער ציבורי משותף של כולם.
שמואל ב, פרק י״ט, פסוק ג׳
וַתְּהִ֨י הַתְּשֻׁעָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא לְאֵ֖בֶל לְכׇל־הָעָ֑ם כִּֽי־שָׁמַ֣ע הָעָ֗ם בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר נֶעֱצַ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל־בְּנֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.