שמואל ב, פרק י״ט, פסוק ב׳

הבשורה על תגובתו של דוד למות בנו חושפת מתח עמוק בינו לבין שר צבאו. כאשר נאמר ליואב כי הַמֶּלֶךְ בֹּכֶה וַיִּתְאַבֵּל, הוא מבין שיש בכך משמעות חמורה המופנית כלפיו. יואב ידע מראש שדוד יתעצב ויבכה על מות בנו, כפי שטבעי שכל אב יעשה. אולם, הוא הופתע והתרעם על כך שהמלך גם בחר להתאבל. על פי הדין, אין מתאבלים על הרוגי בית דין או על מי שנהרג כדין כמורד. עצם אבלותו של דוד מעידה כי לשיטתו אבשלום נהרג שלא כמשפט, וממילא משתמע מכך שיואב, אשר הרג את אבשלום, נחשב כעת בעיני המלך לרוצח [מלבי"ם].