יחסו המיוחד של דוד המלך לברזלי הגלעדי נבע משלושה טעמים מרכזיים, שבעטיים נהג בו המלך בכבוד רב. ראשית, מפאת זקנותו וגילו המופלג. שנית, כהכרת הטוב על כך שסייע למלך בשעתו הקשה, ושלישית, משום מעמדו הרם [מלבי"ם].
הכתוב מתאר כי ברזלי כלכל את המלך, כלומר דאג לספק לו מזון וצורכי מחיה [מצודת ציון]. פעולה זו התרחשה בשיבתו במחנים. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהכוונה לתקופה שבה דוד שהה וישב במקום, כאשר מבחינה דקדוקית המילה חסרה את האות פ"א של השורש ומקבילה למילה "בישיבתו" [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המציעים פירוש חלופי ולפיו המילה נגזרת מלשון שיבה, כלומר הסיוע ניתן כאשר דוד שב אל מחנים [רלב"ג].
יכולתו של ברזלי לתמוך במלך ובאנשיו נבעה מכך שהיה איש גדול. הפרשנים מסכימים כי תואר זה מצביע על כך שהיה אדם עשיר מאוד ומכובד, ובעל הון רב שאפשר לו להעניק סיוע כלכלי כה נרחב.