דוד המלך מציע לברזילי להצטרף אליו כהכרת הטוב על עזרתו. כאשר המלך אומר אַתָּה עֲבֹר אִתִּי, הוא מזמין אותו להמשיך עמו את המסע. המנהג המקובל הוא שהאדם הגדול והחשוב בעם מלווה את המלך ועובר עמו כדי לחלוק לו כבוד, ובהזמנה זו דוד מצהיר כי אין אדם גדול מברזילי [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
בהמשך מבטיח דוד וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלִָם, כמידה כנגד מידה על כך שברזילי דאג לו קודם לכן. כעת דוד יפרנס וידאג לו כיד המלך [ביאור שטיינזלץ]. אף על פי שברזילי היה אדם עשיר שלא היה זקוק לתמיכה כלכלית, ההצעה נועדה לחלוק לו כבוד כפול: המילה עִמָּדִי מציינת שברזילי יזכה לכבוד של אכילה קבועה על שולחן המלך, והמילה בִּירוּשָׁלִָם מדגישה את המעבר ממגורים בעיר קטנה אל ישיבה של קבע בעיר המלוכה [מלבי"ם].