במעמד טעון זה, אנשי ישראל מפנים את תלונותיהם אל דוד המלך, אך המלך שותק. במקומו קופצים אנשי יהודה, אינם מניחים למלך להשיב, ועונים בעצמם למי שבכלל לא פנה אליהם [אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. תשובתם מורכבת ממספר טענות שנועדו להצדיק את מעשיהם ולהדוף את ביקורתם של אנשי ישראל.
תחילה הם מסבירים את הקדמתם לקבל את פני המלך בטענה כִּי קָרוֹב הַמֶּלֶךְ אֵלַי. הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא לקרבת משפחה ושבט, שכן דוד הוא בן שבט יהודה. מכוח עובדה זו, או מכיוון שמקום מושבו נמצא בנחלתם, שמורה להם זכות הקדימה הטבעית לגשת אליו [מלבי"ם, אברבנאל].
לאחר מכן הם תמהים וְלָמָּה זֶּה חָרָה לְךָ עַל הַדָּבָר הַזֶּה. [מצודת דוד] ו[מלבי"ם] מסבירים כי אנשי יהודה טוענים שאין בהקדמתם שום פגיעה בכבודם של ישראל או נזק ממשי עבורם. לעומתם, [אברבנאל] מזהה בשאלה זו עקיצה חריפה: החרון והצעקות של אנשי ישראל מעידים על כך שכוונתם אינה טובה, וכי בסתר ליבם כלל לא רצו בהמלכתו המחודשת של דוד, שאילו היו פועלים מתוך רצון כנה, לא היו כועסים על בואם של אנשי יהודה.
כדי להוכיח שפעלו ממניעים טהורים ולא לשם רווח אישי, מוסיפים אנשי יהודה ושואלים הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ וכן אִם נִשֵּׂאת נִשָּׂא לָנוּ. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים נִשֵּׂאת נִשָּׂא נגזרות מהמילה "משאת", כלומר מתנה, מנחה או קבלת פרס מבית המלך. אנשי יהודה שואלים רטורית: האם קיבלנו מהמלך טובות הנאה או מתנות שבגללן עיניכם צרה בנו? [מלבי"ם] ממחיש זאת ומסביר שאין מדובר כאן בסעודה או בחלוקת מתנות שבהן מי שמגיע ראשון זוכה בנתחים המובחרים ולא משאיר דבר לבאים אחריו. המלך נותר שלם, ומרגע שעבר את הירדן, אנשי ישראל מוזמנים להמשיך ללוות אותו כיוון שהוא מלכם באותה המידה.
לצד הפירוש המרכזי המזהה את המילה נִשֵּׂאת כמתנה, קיימות גישות נוספות להבנת הביטוי. [אברבנאל] מפרש זאת מלשון נשיאת פנים וכפרה, ורואה בכך רמז עוקצני נוסף של אנשי יהודה לישראל: האם אנו זקוקים לכפרתו של המלך על כך שמרדנו בו? בכך הם מזכירים לישראל שהם אלו שנהו אחר אבשלום וזקוקים כעת למחילת המלך, בניגוד לאנשי יהודה. מנגד, [אלשיך] ו[ביאור שטיינזלץ] מסבירים את הביטוי בהשאלה מעולם הנישואין. לפי פירוש זה, אנשי יהודה מבהירים כי יציאתם לקראת המלך אינה הופכת אותם לעיקר, כעין חתן היוצא לקראת כלתו כדי להביאה לביתו. אדרבה, דוד המלך הוא העיקר, והם טפלים אליו וזקוקים להשפעתו ככלה הנישאת לבעלה.