פגישתם המחודשת של דוד המלך ומפיבושת לאחר דיכוי המרד טעונה במתח רב ובחשדות. הרקע לשאלתו הנוקבת של דוד נובע מדברים ששמע קודם לכן מציבא, נערו של מפיבושת, אשר העליל על אדונו וטען כי הוא אינו מיצר על צרת המלך, ואף תולה תקוות שהזעזועים המדיניים ישיבו לידיו את המלוכה [ביאור שטיינזלץ].
בביאור המילים כִּי בָא יְרוּשָׁלִַם, נחלקו הפרשנים למי מתייחסת הפעולה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה לדוד המלך: כאשר דוד הגיע לירושלים, יצא מפיבושת לקראתו. מבחינה תחבירית, הפועל בָא בפסוק משמש בכפל משמעות ועומד במקום שתי מילים, כך שהוא מתאר במקביל הן את בואו של דוד לעיר והן את בואו של מפיבושת לקראתו [רד"ק]. מנגד, יש המפרשים כי מפיבושת הוא זה שבא לירושלים, שכן עד לאותו רגע הוא נחבא והסתתר מחוץ לעיר, ורק עם שובו של המלך הגיע לירושלים כדי להקביל את פניו [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
כאשר הם נפגשים, דוד מטיח בו את השאלה לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִמִּי. שאלתו של דוד היא תביעה לברר מדוע מפיבושת לא יצא עמו מירושלים בזמן הבריחה [רש"י], כפי שהיה מצופה ממנו וכפי שעשו שאר אוהביו ונאמניו של המלך [מצודת דוד, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. רק לאחר שמפיבושת הגיע וניכרה צדקתו, בחר דוד להציג בפניו את השאלה כדי לתת לו הזדמנות להסביר את מעשיו [מלבי"ם].