שמואל ב, פרק י״ט, פסוק ל״ד

דוד המלך מבקש להכיר טובה לברזילי על עזרתו, ומזמין אותו להמשיך עמו את המסע באומרו אַתָּה עֲבֹר אִתִּי. הזמנה זו מצהירה כי אין אדם גדול מברזילי, שכן המנהג הוא שהאדם החשוב בעם מלווה את המלך כדי לחלוק לו כבוד. כמידה כנגד מידה על דאגתו של ברזילי בעבר, דוד מבטיח וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלִָם, כלומר יפרנס וידאג לו כיד המלך. אף שברזילי היה עשיר ולא נזקק לתמיכה, ההצעה נועדה להעניק לו כבוד כפול: המילה עִמָּדִי מציינת את הזכות לאכול בקביעות על שולחן המלך, והמילה בִּירוּשָׁלִָם מבטאת את המעבר ממגורים בעיר קטנה לישיבת קבע בעיר המלוכה.