קרה לכם פעם שהציעו לכם פרס ממש שווה, אבל העדפתם להעביר אותו למישהו שאתם אוהבים? זה בדיוק מה שקורה כאן. דוד המלך רוצה להודות לברזילי על העזרה שלו, ומזמין אותו לבוא לגור איתו בארמון המלכות בירושלים. אבל ברזילי מסרב בנימוס. הוא מבקש מהמלך יָשָׁב נָא, כלומר, תן לי לחזור לעיר שלי לאחר שאלווה אותך. הוא מסביר שהוא כבר אדם מבוגר, והוא רוצה לחיות את השנים שנשארו לו בשקט בבית שלו, ולבסוף להיקבר שם ליד ההורים שלו.
במקום לקבל את המתנה מהמלך בעצמו, ברזילי מציע פתרון אחר ואומר: וְהִנֵּה עַבְדְּךָ כִמְהָם. כמהם הוא הבן של ברזילי. ברזילי מסביר למלך שאם הוא רוצה לעשות איתו חסד ולהחזיר לו טובה, הדרך הכי טובה היא לתת את הפרס לבן שלו. מכיוון שכמהם צעיר הרבה יותר, הוא זה שיוכל באמת ליהנות מהחיים המיוחדים בארמון. מבחינת ברזילי, כשהבן שלו יורש את הזכויות ומקבל את הטובות האלה, זה ממש כאילו הוא בעצמו קיבל אותן.