ברזילי הגלעדי דוחה בנימוס את הצעת דוד המלך לעבור לירושלים, ומבקש יָשָׁב נָא כדי לשוב לעירו לאחר שילווה את המלך בחציית הירדן. הוא מנמק זאת ברצונו לחיות את שארית ימיו בביתו ולהיקבר לבסוף לצד קברי הוריו. כחלופה לקבלת הגמול המלכותי הוא מציע את בנו הצעיר, באומרו וְהִנֵּה עַבְדְּךָ כִמְהָם, שכן הוא זה שיוכל ליהנות באמת מחיי החצר במקומו. העברת החסד לדור הבא משמשת כירושה טבעית שבה הבן עומד תחת אביו, ומהווה גם המשך רוחני של ברזילי עצמו המשלים את תיקון נשמתו.
שמואל ב, פרק י״ט, פסוק ל״ח
יָשׇׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ וְאָמֻ֣ת בְּעִירִ֔י עִ֛ם קֶ֥בֶר אָבִ֖י וְאִמִּ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ עַבְדְּךָ֣ כִמְהָ֗ם יַֽעֲבֹר֙ עִם־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲשֵׂה־ל֕וֹ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ט֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.