חשבתם פעם כמה מתסכל זה לתכנן קבלת פנים חגיגית לאדם חשוב, ולגלות שמישהו אחר לקח לכם את ההזדמנות והביא אותו בעצמו? תחושת העלבון הזו היא בדיוק מה שהרגישו שבטי ישראל כשדוד המלך חזר אל כיסא המלכות. אחרי המרד, כולם רצו להראות למלך שהם נאמנים לו, אבל שבט יהודה מיהר והחזיר את המלך בעצמו דרך נהר הירדן.
שאר שבטי ישראל מגיעים אל המלך ומתלוננים בפניו ישירות: מַדּוּעַ גְּנָבוּךָ. כמובן שאי אפשר לגנוב מלך, אבל הכוונה שלהם היא ששבט יהודה פעל בסתר, בשקט ובלי לבקש רשות, כאילו המלך הוא רכוש ששייך רק להם. הפעולה החשאית הזו פגעה בכבודו של המלך, שהרי היה ראוי שכל העם יקבל את פניו בשמחה, והיא גם פגעה בכבוד של שאר השבטים, כי עכשיו זה נראה כאילו רק שבט יהודה רוצה את דוד. הטענה הזו גם שימשה לשבטי ישראל כתירוץ להסביר מדוע הם לא באו בעצמם לעזור למלך.
הכעס שלהם מחריף בגלל ששבט יהודה הביא איתו לא רק את המלך, אלא גם את כל הצבא שלו. המהלך הזה יצר תחושה לא נעימה, כאילו המלך סומך על כוח צבאי כדי לחזור, למרות ששבטי ישראל באמת רצו להחזיר אותו מרצונם החופשי. כשהם מוסיפים ואומרים וְכׇל־אַנְשֵׁי דָוִד עִמּוֹ, הם בעצם מתלוננים על כך שהאנשים של דוד עומדים עכשיו לצידו של שבט יהודה ומגנים עליו, פשוט כי כולם שייכים לאותו השבט.