חשבתם פעם כמה חזקה האהבה של הורה לילד שלו, אפילו כשהילד עושה טעויות קשות? כשדוד המלך מקבל את הבשורה המרה על מות בנו אבשלום, הוא חווה שבר עמוק. המילה וַיִּרְגַּז מתארת את הזעזוע והחרדה העצומה שאחזו בו באותו רגע. מתוך סערת הרגשות, דוד עולה אל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר, שזהו החדר המיוחד מעל שער העיר שבו עמדו השומרים, וְכֹה, כלומר וכך, הוא זועק ובוכה.
דוד מרגיש אשמה כבדה מאוד. הוא חושב שהמרד והמוות של אבשלום קרו בגלל חטאים שהוא עצמו עשה בעבר, ולכן הוא זועק מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ, כלומר, הלוואי שהייתי מת במקומך, כי הוא מרגיש שרק לו מגיע לשלם את המחיר. דוד בוכה וקורא בְּנִי בְנִי, כי למרות הכל, אבשלום לא היה אדם זר בעיניו אלא הבן האהוב שלו. כשאנשים חווים צער כל כך עמוק, זו דרכם הטבעית לבכות ולחזור על המילים שוב ושוב מתוך כאב עצום.