חשבתם פעם איך מרגיש אדם שסיכן את עצמו כדי להציל מישהו אחר, ובמקום לקבל תודה הוא מגלה שדווקא מאוכזבים ממנו? זה בדיוק מה שקורה עכשיו. יואב שר הצבא רואה שדוד המלך שקוע בצער עמוק על מות בנו אבשלום, במקום לשמוח על הניצחון ועל כך שניצל.
יואב פונה לדוד במילים קשות ואומר לו: הֹבַשְׁתָּ, כלומר ביישת, את הַמְמַלְּטִים, שהם האנשים שהצילו וחילצו אותך ואת משפחתך. יואב מזכיר לדוד שאבשלום היה סכנה אמיתית שרצה לפגוע במשפחה ולקחת את המלוכה בכוח. החיילים פעלו בצדק גמור כדי להגן על המלך מסכנת חיים, ולכן הצער של דוד נראה להם כמו כפיות טובה.
יואב מסביר לדוד שהוא פוגע בשלוש קבוצות של אנשים שאוהבים אותו. ראשית, הוא פוגע באנשיו, עֲבָדֶיךָ, החיילים האמיצים שסיכנו את חייהם במלחמה, והגיע להם שהמלך יקבל אותם בשמחה ובהוקרה ולא יסתיר את פניו. שנית, הוא פוגע בילדיו, בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, שרואים את אביהם בוכה על הבן שמרד בו, ועלולים לחשוב שאין שום טעם להיות ילדים נאמנים וטובים אם דווקא המורד מקבל כל כך הרבה אהבה. ולבסוף, הוא פוגע גם בנשותיו, נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁ פִּלַגְשֶׁיךָ, שאבשלום פגע בכבודן והשפיל אותן לעיני כולם. כשהן רואות שדוד מצטער על מות הפוגע במקום להודות על כך שה' העניש אותו, הן עלולות להרגיש שלדוד פשוט לא אכפת מהכאב שלהן.