תחשבו רגע מה הייתם עושים אם הייתם מוזמנים לפגוש מלך חשוב. בטח הייתם מתקלחים, מסתרקים ומתלבשים הכי יפה שאפשר, נכון? אז למה מפיבושת הגיע לפגוש את דוד המלך כשהוא נראה מלוכלך ומוזנח?
מפיבושת רצה להוכיח לדוד המלך שהוא נשאר נאמן לו, ושהוא היה מאוד עצוב כשהמלך נאלץ לברוח. התנ"ך קורא לו בֶּן־שָׁאוּל, למרות שהוא בכלל היה הנכד של שאול המלך. הסיבה לכך היא שבתנ"ך לפעמים גם נכד נקרא "בן", והכינוי הזה בא להזכיר לנו שהוא הגיע ממשפחת מלוכה חשובה. מפיבושת זכר את כל הטוב שדוד עשה לו בעבר, ולכן כאב לו מאוד על מה שקרה למלך. הצער האמיתי הזה הוכיח שציבא, העבד של מפיבושת, פשוט שיקר כשהוא אמר לדוד שלמפיבושת לא אכפת ממנו.
כדי להראות את האבל שלו, מפיבושת לא עָשָׂה את גופו, כלומר הוא לא טיפח וסידר את עצמו בכלל. הוא אפילו לא רחץ את רַגְלָיו, והוא לא סיפר או גילח את שְׂפָמוֹ, שזהו השיער שצומח מעל השפה, ואת הזקן שלו.
אבל אם דוד סוף סוף חוזר בשלום, למה מפיבושת לא התארגן וייפה את עצמו לכבוד הפגישה המשמחת? מפיבושת ידע שאם הוא יתרחץ ויתלבש יפה, דוד לא יראה שום סימן לכך שהוא היה עצוב. הוא בחר להישאר במראה המוזנח שלו כדי שדוד יראה בעיניים שלו את ההוכחה הברורה לכך שהוא התאבל עליו ברציפות, מהיום שהמלך עזב ועד היום שהוא חזר.