קרה לכם פעם שמישהו פגע בכם בצורה ממש קשה, ואז פשוט ביקש סליחה קטנה וציפה שהכל יחזור להיות בסדר? זה בדיוק מה שהרגיש אבישי בן צרויה. שמעי בן גרא פגע במלך דוד בצורה חמורה מאוד, ועכשיו הוא מגיע, מתחנן ומבקש סליחה. אבל אבישי ממש לא מוכן לוותר לו. הוא שואל בפליאה הֲתַחַת זֹאת, כלומר, האם במקום עונש, ורק בגלל ההתחננות וההכנעה הקטנה הזו, נוותר לו? אבישי מסביר שהפשע של שמעי הוא חמור במיוחד, כי הוא קִלֵּל, שזה אומר שהוא זלזל ופגע בכבודו של מְשִׁיחַ ה', המלך שנבחר לתפקיד על ידי ה'. אבישי טוען שאולי אפשר לסלוח לשאר העם שהשתתף במרד נגד המלך כי הם עשו זאת בטעות, אבל מה ששמעי עשה היה חטא פרטי ובכוונה מלאה. הוא בחר לפגוע במלך בעצמו, ולכן אבישי חושב שאי אפשר פשוט להעניק לו חנינה ולשכוח ממה שקרה.
שמואל ב, פרק י״ט, פסוק כ״ב
וַיַּ֨עַן אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲתַ֣חַת זֹ֔את לֹ֥א יוּמַ֖ת שִׁמְעִ֑י כִּ֥י קִלֵּ֖ל אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.