אבישי בן צרויה דורש בנחרצות להעניש את שמעי בן גרא בעונש מוות, חרף ניסיונות הפיוס שלו. הוא תמה הֲתַחַת זֹאת, כלומר האם בעבור חנופה והכנעה קטנה זו ראוי לוותר על עונשו. שהרי שמעי ביצע פשע פלילי חמור כאשר קִלֵּל, לשון קלות וביזיון, את מְשִׁיחַ ה', המלך שנמשח לתפקידו על ידי ה'. אמנם ייתכן שהמלך ייאלץ למחול לעם כולו על השתתפותם במרד בשגגה, אך חטאו של שמעי אינו חלק מהמרד הכללי, אלא חטא פרטי שנעשה במזיד ועל כן אין להעניק לו חנינה.
שמואל ב, פרק י״ט, פסוק כ״ב
וַיַּ֨עַן אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲתַ֣חַת זֹ֔את לֹ֥א יוּמַ֖ת שִׁמְעִ֑י כִּ֥י קִלֵּ֖ל אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.