קרה לכם פעם שהבנתם שעשיתם טעות גדולה, והתנהגתם לא יפה למישהו שתמיד רק עזר לכם? זה בדיוק מה שמרגישים עכשיו בני ישראל. אחרי שהמרד נגמר, העם עושה חשבון נפש ומבין שהוא התנהג בכפיות טובה כלפי דוד המלך.
המילה נָדוֹן מתארת איך האנשים בעם התחילו להתווכח ולדבר זה עם זה, מתוך מטרה לעורר את הציבור ולשכנע את כולם שחייבים להחזיר את דוד לכס המלכות. הם נזכרים בעבר ואומרים בכאב: הַמֶּלֶךְ הִצִּילָנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ... וְעַתָּה בָּרַח. הם מבינים שדוד תמיד היה גיבור שחילץ אותם מיד האויבים, ולכן ההצטרפות למרד נגדו הייתה מעשה ממש לא צודק של השבת רעה תחת טובה.
מתוך כך, העם גם חושב מחדש על הסיבה שבגללה דוד ברח מֵעַל אַבְשָׁלוֹם. כולם הרי יודעים שדוד הוא לוחם אמיץ שמעולם לא פחד. עכשיו הם מבינים שדוד לא ברח מתוך פחד, אלא בחר לעזוב בכוונה. הוא עשה זאת כדי לא לתת לבן שלו להילחם בו פנים אל פנים, וכדי למנוע מצב שבו העם ייאלץ להילחם באבשלום. ההבנה הזו, שדוד פעל מתוך טוב לב ומוסר, גורמת לבני ישראל להגיע למסקנה אחת ברורה: הם חייבים לפעול מיד ולהחזיר את המלך למקומו.