דוד המלך מייחס את ניצחונותיו הצבאיים להשגחת ה' ומציין כי זכה לקבל את מָגֵן יִשְׁעֶךָ, הגנה פיזית ורוחנית המהווה הבטחה לניצחון מוחלט, בדומה למלך בשר ודם המעניק את שריונו האישי לאדם שהוא חפץ ביקרו. גדולתו של דוד נובעת ממידת וַעֲנֹתְךָ, המבטאת את היענותו של ה' לעזור לו, ובעיקר את ענוותו של הבורא הבוחר להשגיח על בני האדם. ענווה אלוהית זו באה לידי ביטוי בכך שתַּרְבֵּנִי, שכן היא העצימה את דוד והפכה את צבאו המועט לכוח צבאי רב ועצום. יתרה מכך, ה' העניק ממידת הענווה לדוד עצמו, וכך בניגוד לגיבורי מלחמה כוחניים הוא נותר מוסרי וצנוע גם בשיא הצלחתו.
שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק ל״ו
וַתִּתֶּן־לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.