דוד המלך יצא למרדף אחר אויביו הנסים כדי להשיג ניצחון צבאי מוחלט, כשהוא מוגן על ידי השגחת ה' מפני סכנות של כישלון או נפילה למארב. הוא מצהיר אֶרְדְּפָה ומיד מוסיף וָאַשְׁמִידֵם, למרות שהסדר הכרונולוגי ההגיוני הוא קודם להשיג את האויב ורק אז להשמידו. החלטתו הנחושה שלא לשוב מהמלחמה עַד כַּלּוֹתָם, כלומר עד להשמדתם ואובדנם הגמור, נבעה מהפקת לקחים מחטאו של שאול המלך, שאיבד את מלכותו משום שהותיר אויב בחיים. מסיבה זו, דוד לא הסתפק בלקיחתם בשבי, אלא דאג להכחיד את אויביו לחלוטין.
שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק ל״ח
אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.