שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק ל״ט

הניצחון המוחלט במלחמות נגד אויבי ה' מתבטא בשבירתם ופציעתם הקשה, כפי שדוד מצהיר: וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם. כתוצאה מהכאה זו וְלֹא יְקוּמוּן, שכן האויבים איבדו לחלוטין את היכולת הפיזית לעמוד על רגליהם. בניגוד לשירה המקבילה בספר תהלים שנועדה לתפילה ונוסחה בלשון עתיד, כאן הפעלים וָאֲכַלֵּם, וָאֶמְחָצֵם וכן וַיִּפְּלוּ מופיעים בלשון עבר ומתארים ניצחונות שדוד כבר חווה. כמו כן, הגרסה כאן כוללת את הפועל וָאֲכַלֵּם, שהושמט בתהלים כדי למנוע כפילות עם הפסוק הקודם, ובכך שתי המילים יחד ממחישות כיצד ההכאה הביאה לכליונם.