ירבעם בן נבט העז פניו והוכיח את שלמה באופן פומבי, מעשה המוגדר כמרד אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ, ויש הסבורים כי תפקידו כאחראי על מפעלי הבנייה הוא שהעניק לו את האומץ לכך. מוקד ביקורתו היה על כך ששלמה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא, שהייתה במקורה רחבה ציבורית פתוחה להתאספות העם. בנוסף מחה ירבעם על כך שהמלך סָגַר אֶת פֶּרֶץ, אותן פרצות בחומה שדוד הותיר במכוון כדי לאפשר גישה נוחה לעולי הרגל ולמבקשי משפט, או כפתח מילוט. שלמה חסם פרצות אלו כדי לבנות מבנים לבת פרעה ולבצר את העיר מתוך ביטחון מופרז, מה שגרם לו להצטייר כמסתגר ומנותק מעמו. בזכות עצם התוכחה זכה ירבעם במלוכה, אך נענש על הדרך המבזה שבה בחר להשמיע אותה.
מלכים א, פרק י״א, פסוק כ״ז
וְזֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־הֵרִ֥ים יָ֖ד בַּמֶּ֑לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ בָּנָ֣ה אֶת־הַמִּלּ֔וֹא סָגַ֕ר אֶת־פֶּ֕רֶץ עִ֖יר דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.