ירמיהו, פרק ד׳, פסוק כ״א

Jeremiah 4:21Sefaria

עַד־מָתַ֖י אֶרְאֶה־נֵּ֑ס אֶשְׁמְעָ֖ה ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ {פ}

זעקתו של הנביא מבטאת ייאוש ותשישות מול מראות הנבואה המציגים איום צבאי מתקרב, והוא מתחנן לה' שיבטל את הגזירה. הוא שואל עַד מָתַי ייאלץ לחוות שוב ושוב את אימת המלחמה ואת שלבי ההיערכות לקרב. תחילה הוא מתאר את אות האזעקה החזותי ושואל מתי יגיע הקץ לכך שוב אֶרְאֶה נֵּס, כלונס ארוך המשמש כדגל מלחמה שהשומרים מרימים כדי לקבץ את העם מרחוק. לאחר ההתאספות מגיע אות האזעקה הקולי, והוא מיצר על כך ששוב אֶשְׁמְעָה קוֹל שׁוֹפָר, תרועת מלחמה שנועדה להזהיר את העם ולעורר אותו לאחוז בנשק לקראת הלחימה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.