שורש האסון הקרב טמון בעיוות השכלי והמוסרי של העם, שכן אֱוִיל עַמִּי, שוטים המטילים ספק במציאות ה' ובמשפטיו, ולכן אוֹתִי לֹא יָדָעוּ. למרות היותם בניו של ה' הם בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, טיפשים שמאסו בדברו, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה משום שחסרה להם היכולת להתבונן ולהסיק דבר מתוך דבר. עיוות זה יוצר היפוך מוחלט של מושג החכמה שנועדה במקורה לכוון אל הישר, שכן הם חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע ומנצלים את פיקחותם וערמומיותם דווקא כדי להעמיק ולחזק את פשעיהם. לעומת זאת וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ, שכן לא רק שאינם מנתבים את תבונתם לעשיית טוב, אלא שאיבדו לחלוטין אפילו את ההכרה בדרך הישר הפשוטה והקלה ביותר.
ירמיהו, פרק ד׳, פסוק כ״ב
כִּ֣י ׀ אֱוִ֣יל עַמִּ֗י אוֹתִי֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בָּנִ֤ים סְכָלִים֙ הֵ֔מָּה וְלֹ֥א נְבוֹנִ֖ים הֵ֑מָּה חֲכָמִ֥ים הֵ֙מָּה֙ לְהָרַ֔ע וּלְהֵיטִ֖יב לֹ֥א יָדָֽעוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.