יהושע, פרק כ״ד, פסוק ט״ו

Joshua 24:15Sefaria

וְאִם֩ רַ֨ע בְּֽעֵינֵיכֶ֜ם לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהֹוָ֗ה בַּחֲר֨וּ לָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־מִ֣י תַעֲבֹדוּן֒ אִ֣ם אֶת־אֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁר־עָבְד֣וּ אֲבוֹתֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ (בעבר) [מֵעֵ֣בֶר] הַנָּהָ֔ר וְאִם֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְאָנֹכִ֣י וּבֵיתִ֔י נַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָֽה׃ {פ}

קרה לכם פעם שהייתם צריכים לקבל החלטה ממש חשובה, כזאת שקובעת מי אתם באמת? בני ישראל נמצאים בדיוק ברגע כזה. הם סיימו את הנדודים במדבר, נכנסו לארץ ישראל וכבר לא רואים ניסים גלויים בכל יום. עכשיו הם צריכים לעצב את הדרך שלהם כאנשים חופשיים. המנהיג שלהם, יהושע, אוסף אותם ואומר להם משהו מפתיע: בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם במי אתם רוצים להאמין. האם יהושע באמת מסכים שהם יעזבו את ה'? ממש לא. הוא יודע שהעם טוב ולא יבחר באלילים, אבל הוא רוצה להעמיד אותם במבחן. הוא רוצה שהם יבחרו בה' מתוך רצון אמיתי, כדי שהאמונה שלהם תהיה חזקה עוד יותר. יהושע מציג להם שתי אפשרויות אחרות כדי להראות להם כמה עבודה זרה היא חסרת היגיון. הוא שואל אותם אם הם רוצים לעבוד את אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם, כלומר הפסילים הישנים שמעבר לנהר שמהם ה' הרחיק את אברהם אבינו, או אולי את אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי, האלילים של העמים שגרו בארץ קודם, אלילים חלשים שאפילו לא הצליחו להציל את העמים שלהם כשבני ישראל כבשו את הארץ. בסוף הדברים שלו, יהושע נותן דוגמה אישית אמיצה ומרגשת. הוא מכריז: וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה'. הוא מבהיר לעם שגם אם כולם יחליטו לטעות וללכת אחרי אמונות של גויים, הוא והמשפחה שלו בשום פנים ואופן לא ייגררו אחריהם. הם סומכים אך ורק על ה', וכך יהושע מעודד את כל העם ללכת בעקבותיו, להתרחק מהחטא ולבחור באמונה האמיתית.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.