יצא לכם פעם להבטיח לעשות משהו, לא בגלל שפחדתם מעונש או שחיכיתם לפרס, אלא פשוט כי ידעתם שזה הדבר הנכון? ממש ככה מרגישים בני ישראל כשהם מסיימים את השיחה שלהם עם יהושע ומאשרים את ההבטחה שלהם באופן סופי. הם מראים אמונה חזקה מאוד שמורכבת משני חלקים. קודם כל הם מכריזים אֶת ה׳ אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד, ומתכוונים שהם מקבלים על עצמם לעבוד אך ורק את ה׳, בלי לשתף או להאמין בשום כוח אחר בעולם. אחר כך הם מוסיפים וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע. הם מבטיחים לקיים את המצוות מתוך רצון פנימי ואמיתי לשמוע בקול ה׳, רק בגלל שאלו המצוות שלו, ולא כדי לקבל שכר או מתוך פחד מעונש.
יהושע, פרק כ״ד, פסוק כ״ד
וַיֹּאמְר֥וּ הָעָ֖ם אֶל־יְהוֹשֻׁ֑עַ אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ נַעֲבֹ֔ד וּבְקוֹל֖וֹ נִשְׁמָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.