נסו לחשוב על רגע שבו הייתם צריכים לעשות משהו שמאוד הפחיד אתכם. אולי אפילו משהו שכבר ניסיתם לעשות בעבר ולא הצליח. האם נוכחות של מישהו בוגר ואהוב לצידכם הייתה עוזרת לכם להרגיש בטוחים יותר?
לקראת הקרב על העיר העי, יהושע מתכנן תחבולה צבאית חכמה. הוא שולח את הלוחמים שלו להסתתר מִיָּם לָעָי, כלומר בצד המערבי של העיר. אבל איך אפשר להחביא צבא כל כך גדול בלי שהאויבים מהעיר הקרובה יראו אותם? מסתבר שהלוחמים נשלחו יומיים לפני הקרב והלכו מסביב, דרך שדות ומקומות נסתרים, כדי לא להתגלות. המילה לָעָי מלמדת אותנו שהם לא התחבאו ממש צמוד לחומות, אלא נשארו קצת רחוקים באותו אזור, כדי שהשומרים בעיר לא ישימו לב אליהם.
בזמן שהלוחמים מחכים במארב, הפסוק מספר שוַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעָם. יהושע לא הלך לישון באוהל מרוחק ונוח, אלא בחר לישון ממש באמצע המחנה יחד עם החיילים. הלוחמים היו מתוחים ומפוחדים כי בקרב הקודם על העיר העי הם הפסידו. כשיהושע ישן ממש ביניהם, הוא גם דאג שהם יקומו מוקדם ויהיו מוכנים, וגם חיזק את הלב שלהם. הוא הראה להם שהוא נמצא איתם, שאין להם ממה לפחד ושה' שומר עליהם לקראת הקרב הגדול של המחרת.