מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף מתירה התורה לאכול כחריג רק מינים מסוימים של חגבים וארבה. תנאי הטהרה הבסיסי הוא היות החרק הַהֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע, כלומר בעל ארבע רגלי הליכה רגילות. בנוסף, נדרש אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו, שהן זוג רגליים נוספות וגדולות יותר הבולטות מעל רגלי ההליכה, ותפקידן לְנַתֵּר בָּהֵן ולקפוץ על הארץ. הכתיב הייחודי של המילה "לו" מלמד שהחרק מותר באכילה גם בשלב התפתחותי של זחל שבו טרם גידל את כרעי הניתור שלו. למרות קיומם של סימנים אלו, מכיוון שבמהלך הדורות התעוררו מחלוקות על המיקום המדויק של הכרעיים ואבדה המסורת הברורה לזיהוי המינים הטהורים, נמנעים כיום רוב הפוסקים מאכילתם לחלוטין.
ויקרא, פרק י״א, פסוק כ״א
פרשת שמיני
אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר־[ל֤וֹ] (לא) כְרָעַ֙יִם֙ מִמַּ֣עַל לְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל־הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.