ויקרא, פרק י״א, פסוק כ״ה

אדם הַנֹּשֵׂא ומזיז ממקום למקום בהמה שמתה מאליה, אפילו באופן עקיף וללא מגע ישיר, נטמא בטומאה חמורה יותר מטומאת מגע. בשל חומרה זו התורה מחייבת כי יְכַבֵּס בְּגָדָיו, כלומר יטבול במקווה טהרה, שכן הטומאה חלה מיד גם על הבגדים והכלים שעמם בא האדם במגע באותה שעה, אף אם לא נגעו בנבלה עצמה. תהליך ההיטהרות דורש זמן ועל כן האדם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב, כך שהטבילה במים מתבצעת במהלך היום ומתחילה את הטהרה, אך הטהרה השלמה מתקבלת רק עם שקיעת החמה.