רשימת העופות הטמאים נמשכת עם בַּת הַיַּעֲנָה, עוף מדברי המזוהה עם היען, ששמה מעיד על קולות היללה שלה ואף על אכזריותה בנטישת ביציה בחול. התורה מדגישה את המילה "בת" כדי לאסור את היענה הצעירה והרכה, שכן הבוגרת אינה ראויה למאכל, או כדי ללמד שגם ביצת עוף טמא אסורה באכילה. לאחריה מוזכר הַתַּחְמָס, עוף לילה דורס ששמו נגזר ממנהגו האלים לחמוס ולגזול קינים אחרים. עוף נוסף הוא הַשָּׁחַף, המוכר כעוף מים רזה, ויש המפרשים כי אכילתו גורמת לקדחת ולמחלות בשל חום גופו החריג. הרשימה נחתמת בהַנֵּץ, עוף דורס ששמו קשור לנוצותיו הרבות או לעיניו הנוצצות, והתוספת לְמִינֵהוּ מרחיבה את האיסור למינים קרובים, בהם כאלו הניחנים בראייה חדה למרחקים.
ויקרא, פרק י״א, פסוק ט״ז
פרשת שמיני
וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.