התורה אוסרת אכילה ומגע בבעלי חיים טמאים ששחיטה אינה מועילה להם, כאשר הציווי מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ מתייחס לבשר בלבד ומוציא חלקים שאינם ראויים למאכל כגון עצמות וקרניים. ההוראה וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ אינה אוסרת מגע שגרתי בחיי היומיום, אלא מהווה דרישה להיטהר לקראת העלייה למקדש ברגלים, ולצד זאת משמשת כהרחקה מזוהמה וכגדר נוסף מפני אכילה. הקביעה כי טְמֵאִים הֵם לָכֶם מרחיבה את איסור האכילה גם לתוצרי הבשר כמו ציר ורוטב, אך מבהירה שהאיסור חל רק כשטעם הבשר מורגש בתערובת ושהחיות מותרות בהנאה ולשימוש כלכלי.
ויקרא, פרק י״א, פסוק ח׳
פרשת שמיני
מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֣א תִגָּ֑עוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.