קבוצה מצומצמת של שמונה שרצים מסוגלת להעביר טומאת מגע חמורה לאחר מותם. הקביעה וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא מצביעה על כך שה' הראה אותם למשה, ומלמדת שטומאה זו חלה בלעדית על עם ישראל וכי דמם של שרצים אלו מטמא בדיוק כמו בשרם. ההדגשה בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ מוציאה מכלל זה יצורים ימיים וממקדת את הטומאה בחיות יבשה, גם אם הן יורדות לעיתים למים. בין שרצים אלו נמנים הַחֹלֶד המזוהה כחולדה או חפרפרת, וְהָעַכְבָּר המוכר, וְהַצָּב המפורש כקרפדה, צב שריון או לטאה ארסית מתנפחת. המילה לְמִינֵהוּ נועדה לכלול בטומאה גם את תתי המינים וחיות הכלאיים הנגזרות משרצים אלו.
ויקרא, פרק י״א, פסוק כ״ט
פרשת שמיני
וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.