יצא לכם פעם לחשוב אילו חיות התורה מגדירה כטמאות למגע? אולי הייתם מנחשים שדווקא חיות מסוכנות מאוד כמו נחש או עקרב יהיו הראשונות ברשימה. אבל להפתעתנו, הן בכלל לא מופיעות שם. הסיבה לכך מרתקת ומראה כמה התורה דואגת לנו. ה' רצה לשמור על בני האדם, ואם נחש היה מטמא, אנשים היו עלולים לחשוש להרחיק אותו מהסביבה שלהם. לכן, התורה קבעה שדווקא שרצים קטנים שאינם מסוכנים כלל הם אלו שמטמאים כשנוגעים בהם.
בין השרצים האלו אפשר למצוא את וְהָאֲנָקָה, שהיא סוג של קיפוד, ושמה ניתן לה כי היא משמיעה קולות של צעקה או אנחה. לצידה מוזכרים וְהַכֹּחַ וכן וְהַלְּטָאָה, שהם סוגים שונים של לטאות המוכרות לנו, הזוחלות על הקרקע. שרץ נוסף הוא וְהַחֹמֶט, שמוסבר בדרך כלל כשבלול שיכול לכווץ את הגוף שלו. השרץ האחרון ברשימה הוא וְהַתִּנְשָׁמֶת. למרות שיש גם עוף כזה, כאן הכוונה היא לחולד, חיה קטנה ועיוורת שחיה מתחת לאדמה, ונקראת כך בגלל קולות הנשיפה והנשימה שהיא משמיעה.