קרה לכם פעם שהייתם צריכים לבקש סליחה בשביל חבר שקצת הסתבך, וחיפשתם בדיוק את המילים הנכונות שיעזרו לו? זה בדיוק מה שמשה עושה אחרי חטא המרגלים. הוא מתפלל אל ה' כדי להציל את בני ישראל, ובוחר בקפידה אילו מילים להגיד. משה לא מזכיר את כל מידות הרחמים של ה', אלא בוחר רק את אלו שיכולות לעזור לעם באותו הרגע, למרות שהם עשו טעות גדולה.
משה אומר שה' הוא אֶרֶךְ אַפַּיִם, כלומר שיש לו המון סבלנות. הוא לא ממהר לכעוס ולתת עונש, אלא נותן למי שטעה זמן ארוך לחשוב, להתחרט ולתקן את המעשים שלו. בנוסף, ה' הוא וְרַב־חֶסֶד, הוא עושה המון טוב וחסד עם אנשים, ומעניק להם דברים טובים אפילו מעבר למה שבאמת מגיע להם. משה מבקש מה' להיות גם נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע. המילה נושא פירושה להרים או לסחוב. משה מבקש שה' יסכים לסחוב את המשא הכבד של המעשים הלא טובים שהעם עשה בכוונה, ויחכה להם בסבלנות שיחזרו אליו.
כדי להגן על העם, משה משתמש במילים וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה. הכוונה היא שלמרות שה' נותן עונש כשצריך, הוא מלא ברחמים ולעולם לא מעלים את העם לגמרי, אלא תמיד משאיר להם המשכיות. בסוף, משה מזכיר שה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים. במקום לתת עונש גדול לכולם באותו הרגע, ה' מחלק ופורס את העונש לאט לאט, על פני הרבה שנים וארבעה דורות של ילדים ונכדים. זה נותן להם זמן והזדמנות לתקן את הקלקול של ההורים שלהם. העונש יצטבר ויעבור הלאה רק אם גם הילדים יבחרו להמשיך ולהתנהג באותה דרך לא טובה.