תארו לעצמכם שהייתם צריכים לבקש סליחה בשביל חבר שעשה טעות גדולה מאוד. זה בכלל לא קל. אחרי חטא המרגלים, משה עומד לפני ה' ומתפלל על בני ישראל. הוא מבקש סְלַח נָא, אך הוא לא מתכוון שה' פשוט ימחק את מה שקרה, כי הטעות הייתה חמורה. משה מבקש שה' יגלה סבלנות, לא יכעס מיד, וייתן להם את העונש לאט לאט כדי שלא ייפגעו קשה מדי ויוכלו לתקן את מעשיהם.
משה מבקש שה' יעשה זאת כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. הוא מבקש חסד אחד ענק, כי הוא יודע שהגדוּלה האמיתית של ה' מתבטאת דווקא באהבה וברחמים. כשהוא מוסיף וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה, הוא מזכיר שה' כביכול עוזר לחוטאים לשאת את המשא הכבד של הטעות שלהם כדי לעזור להם להתרפא, ממש כפי שסלח להם בעבר על חטא העגל.
אולי תופתעו לשמוע שמשה קורא להם לָעָם הַזֶּה ולא אומר "העם שלך". הוא עושה זאת כי המצב היה כל כך חמור באותו רגע, עד שהם כמעט איבדו את הזכות להיקרא העם של ה'. בסוף התפילה, משה מזכיר שה' שמר עליהם ממצרים וְעַד הֵנָּה, כלומר עד לאותו היום ולמקום שבו הם נמצאים. הבקשה שלו היא שכשם שה' ליווה אותם בדרך פלא עד עכשיו, כך הוא ימשיך לשמור עליהם ולהנהיג אותם גם בהמשך הדרך.