במדבר, פרק י״ד, פסוק מ״ג

האם קרה לכם פעם שעשיתם טעות, ומיד אחר כך התחרטתם וניסיתם לתקן אותה בכל הכוח, אבל גיליתם שזה כבר קצת מאוחר מדי? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. אחרי שהם סירבו להיכנס לארץ ישראל, הם פתאום התמלאו באומץ ורצו לעלות אליה. אבל משה מזהיר אותם שהניסיון הזה לא יצליח. הוא מסביר להם שהאויבים, הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם, כלומר הם כבר מחכים בדרך ומוכנים לגמרי למלחמה. יש כאן משהו מאוד עצוב. הרי למה בני ישראל פחדו להיכנס לארץ בהתחלה? בדיוק בגלל החשש מאותם אויבים! ועכשיו, בגלל שהם איבדו את הביטחון בה', הפחד הזה באמת יקרה והם יפסידו במלחמה, ולכן נאמר וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב. בדרך כלל כשמבקשים סליחה זה עוזר, אבל כדי להנצל מאויבים כל כך חזקים צריך נס מיוחד. מכיוון שהם סירבו ללכת אחרי ה', הסליחה שלהם עכשיו לא מספיקה כדי לקבל את הנס הזה והם נשארים בסכנה. משה מסביר שהסיבה לכך היא כִּי עַל כֵּן, שזה אומר פשוט "בגלל ש...". בגלל ששַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה', כלומר עזבתם את הדרך של ה' והתרחקתם ממנו. התוצאה של ההתרחקות הזו היא שוְלֹא יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם, ה' לא ילווה אותם וישמור עליהם בדרך הזו שהם בחרו ללכת בה לבד.