תארו לעצמכם שניסיתם לעשות משהו טוב עבור מישהו, ובמקום להגיד לכם תודה, הוא כועס עליכם ומשתמש במילים שלכם נגדכם. זה בדיוק מה שקרה למשה רבנו. דתן ואבירם, שהיו משבט ראובן, כעסו עליו מאוד. בניגוד להרבה אנשים מעם ישראל שהיו עבדים במצרים, לדתן ואבירם היו שם שדות, כרמים וחיים נוחים. לכן, הם באים למשה בחוצפה ואומרים לו את המילה הַמְעַט. כלומר, האם זה נראה לך עניין קטן שלקחת אותנו מהחיים הטובים שהיו לנו? הם אפילו קוראים למצרים אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, למרות שכולנו יודעים שזה הכינוי של ארץ ישראל! הם עושים את זה בכוונה כדי לעקוץ את משה, ולהגיד לו שבמצרים היה להם שפע ועושר.
כשהם אומרים למשה הֶעֱלִיתָנוּ, הם מתכוונים שהוא הוציא אותם ממצרים. מבחינה גיאוגרפית הם צודקים, כי ההליכה ממצרים לכיוון ארץ ישראל היא באמת עלייה. אבל אז הם מאשימים את משה בדבר קשה, ואומרים שהוא הביא אותם רק כדי לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. הם טוענים שבגלל שהם נשארו במדבר, המטרה היחידה של משה היא רק להיות מנהיג עליהם בכוח.
לכן הם אומרים לו תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, שזה אומר להתנהג כמו מלך ששולט בצורה לא הוגנת ומתנשאת. בסוף הם מוסיפים את המילים גַּם הִשְׂתָּרֵר, כדי להאשים את משה שהוא לא רק שומר את כל השלטון לעצמו, אלא גם מחלק תפקידים חשובים לאחיו אהרן ולשאר המשפחה שלו.