מתוך מצוקתו מקלל המשורר את אויביו שניסו להרעיל את מזונו, ומבקש כי יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח, כך ששולחן הסעודה שלהם יהפוך עבורם לרשת ומלכודת. בבחינת מידה כנגד מידה, כשם שעוף נמשך לאוכל ונלכד, כך הדברים שהאויבים חושבים לטובה ולתועלת יתהפכו עליהם לרעה. בנוסף הוא מבקש שיהיה להם וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ, כלומר שדווקא התקווה לשלום ושלווה, או הסעודות שהם עורכים עם אנשי שלומם, יהפכו עבורם לתקלה ולמכשול. הקללה הולכת ומתעצמת, שכן בעוד שהפח נועד רק ללכוד, המוקש גורם לפגיעה של ממש, כפי שקרה כאשר המשתה שערכה אסתר הפך למלכודת מאת ה' שהביאה למפלתו של המן.
תהלים, פרק ס״ט, פסוק כ״ג
יְהִי־שֻׁלְחָנָ֣ם לִפְנֵיהֶ֣ם לְפָ֑ח וְלִשְׁלוֹמִ֥ים לְמוֹקֵֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.