תארו לעצמכם מצב שבו פתאום כולם כועסים עליכם, ואתם בכלל לא מבינים למה. כאן מתוארת תחושה קשה מאוד של אדם שמוקף באנשים שרוצים ברעתו מכל הכיוונים. הוא אומר שהאויבים שלו רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי, כלומר יש כל כך הרבה מהם, עד שאי אפשר לספור אותם, ממש כמו שערות על הראש. ולא רק שהם רבים, הם גם עָצְמוּ. המילה הזו מזכירה את המילה עצם, והיא באה ללמד אותנו שהאויבים התחזקו מאוד והפכו לקשים וחזקים.
הוא מסביר שיש כמה סוגים של אנשים שרודפים אותו. קודם כל ישנם שׂנְאַי חִנָּם, אנשים שפשוט שונאים אותו בלי שום סיבה, כי הוא מעולם לא עשה להם שום דבר רע ואפילו לא ניסה להתווכח איתם. חוץ מהם יש את מַצְמִיתַי, שזו מילה שמשמעותה לכרות ולהרוס, והם אנשים שרוצים לפגוע בו פגיעה חמורה באמת. הם נקראים גם אֹיְבַי שֶׁקֶר, כי הם ממציאים עליו שקרים ועלילות דברים.
השיא של כל הקושי הזה מגיע במילים אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב. האויבים באים אליו בטענות שקר ודורשים ממנו להחזיר רכוש שהוא בחיים לא לקח. הוא מוצא את עצמו נאלץ לשלם להם מהכיס הפרטי שלו, רק כדי להרגיע אותם ולפייס את הכעס שלהם, למרות שהוא לא עשה שום דבר רע.