קרה לכם פעם שהאשימו אתכם במשהו שבכלל לא עשיתם? זה מרגיש ממש לא נעים. אבל יש מישהו אחד שתמיד יודע את האמת. כשאנחנו עומדים מול ה׳ ומתפללים, אנחנו יודעים שהוא רואה בדיוק מה נמצא בתוך הלב שלנו.
אנחנו מספרים לו על לְאִוַּלְתִּי, שזה אומר הדברים הלא טובים שעשינו בטעות או מתוך איזו רוח שטות שנכנסה בנו, בלי לחשוב יותר מדי. אנחנו מודים גם על וְאַשְׁמוֹתַי, שהם המעשים הלא טובים שבאמת עשינו. אנחנו אומרים לה׳ שהמעשים האלה מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ, כלומר, שום דבר לא נסתר ממנו. אנחנו לא יכולים להסתיר מה׳ שום דבר, ואנחנו גם לא רוצים, כי אנחנו מספרים לו על הטעויות שלנו בשקט, רק בינינו לבינו.
כשאנחנו פונים אל ה׳ במילה אֱלֹהִים, אנחנו פונים אליו כאל שופט של אמת. ברגע שאנחנו מודים על מה שכן עשינו לא בסדר, אנחנו יודעים שה׳ שופט אותנו בצדק. מכיוון שה׳ יודע בדיוק במה אנחנו כן אשמים, הוא גם יודע בוודאות שכל שאר הדברים הרעים שהאויבים שלנו אומרים עלינו הם פשוט עלילות שקר, ושאנחנו בכלל לא אשמים בהם.