סבלו של המשורר אינו נובע מפגמים אישיים, אלא עָלֶיךָ, כלומר בגלל נאמנותו לה' וסירובו לנטוש את התורה. בשל דבקות זו הוא סופג עלבונות, והוא מבקש ישועה בטענה כי מכיוון שנָשָׂאתִי חֶרְפָּה למען ה', ראוי שיזכה להצלה כדי לא לאכזב את שאר המאמינים. המילים כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי חוזרות על כך במילים שונות כדי להדגיש את עומק הבושה. מנגד, יש המפרשים את הפסוק על רקע גלות בבל, לפיהם החרפה היא הביזיון שנגרם לכבוד ה' בעקבות חטאי העם, אך הבושה העמוקה המציפה את פניהם משמשת להם כתשובה וכפרה על אשמתם.
תהלים, פרק ס״ט, פסוק ח׳
כִּֽי־עָ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי חֶרְפָּ֑ה כִּסְּתָ֖ה כְלִמָּ֣ה פָנָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.