התחינה היא זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ, משום שהביזוי והלעג שהאומות מטיחות בישראל מכוונים למעשה כלפי ה', שכן ישראל מושפלים דווקא בשל דבקותם בו. כל אחד מבני הגלות מתאר את סבלו בכך שהוא נאלץ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי, לשאת קרוב לגופו את חרפתם של כׇּל־רַבִּים עַמִּים, שהם עמים רבים הרובצים עליו כמשא מעיק שאינו יכול לנער מעליו. מזווית אחרת, קריאה זו נאמרת מפי אברהם אבינו, הנושא בחיקו את אומות העולם כדי שישראל יזדככו בגלות ביניהן, וכעת הוא מבקש מה' למהר ולהושיע את בניו לאחר שמטרת הגלות הושלמה.
תהלים, פרק פ״ט, פסוק נ״א
זְכֹ֣ר אֲ֭דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֝חֵיקִ֗י כׇּל־רַבִּ֥ים עַמִּֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.