תארו לעצמכם שאתם ניצבים מול המלך הכי חזק בעולם, שמחכה לשמוע מכם תשובה לתעלומה שאיש לא הצליח לפתור. איך הייתם פותחים את דבריכם? דניאל עומד מול מלך בבל העוצמתי, ובמקום להתגאות בחכמה שלו, הוא מיד מסביר שהכוח האמיתי שייך אך ורק לה'. דניאל משתמש במילה בְּרַם, שפירושה אבל או אולם. זו נקודת מפנה שבה הוא מסביר למלך שבעוד חכמי בבל מאמינים באלילים רבים, יש רק אל אחד. הוא ממשיך ואומר אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא, כלומר יש אלוהים בשמיים. בכך הוא מבטל את הכוח של הפסלים והכוכבים שהבבלים עבדו להם. דניאל גם מסביר שהחכמים של המלך לא היו יכולים לדעת את הסוד הזה כי הם לא קשורים לה', ולכן לא צריך לכעוס עליהם או להעניש אותם על שנכשלו.
ה' הוא גָּלֵא רָזִין, מגלה סודות, והוא זה שדרכו דניאל יכול לפתור כעת את התעלומה. דניאל מדבר אל המלך בכבוד רב ואומר וְהוֹדַע לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, כדי להדגיש שהסוד התגלה בזכות המלך ובשבילו. הסיבה שהמלך נבחר לראות מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא, שזה מה שיהיה בעתיד הרחוק, היא שהוא מלך ששולט על כל העולם, ולכן מתאים שייחשף לחזון כל כך גדול ונדיר, בשונה מסתם חלומות פשוטים. דניאל מסביר למלך שמה שהוא חווה, חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ, לא היה סתם חלום רגיל שחולמים בלילה על המיטה, אלא מראה נבואי מיוחד וגדול שהוא ראה בתוך השכל שלו כשהיה ישן. בסוף דבריו דניאל אומר דְּנָה הוּא, שפירושו זה הוא. כך הוא מבטיח למלך שזה בדיוק החלום החשוב שהוא שכח, ומכאן הוא מתחיל לתאר לו את החלום עצמו לפרטי פרטים.