תארו לעצמכם שאתם יודעים שמישהו עומד לשקר לכם, ואתם מחפשים דרך חכמה לתפוס אותו בשקר. המלך נמצא בדיוק במצב הזה מול החכמים והיועצים שלו. הוא כבר ממש לא מאמין להם, ומציב להם תנאי ברור: דִּי הֵן חֶלְמָא לָא תְהוֹדְעֻנַּנִי חֲדָה הִיא דָתְכוֹן. כלומר, אם לא תגלו לי מה החלום שחלמתי, כולכם ללא יוצא מן הכלל תקבלו עונש אחד חמור מאוד. המלך מסביר שהעונש הזה מגיע להם כי הם מנסים לרמות אותו. הוא אומר להם בכעס: וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה הִזְדַּמִּנְתּוּן לְמֵאמַר קָדָמַי. פירוש המילה הִזְדַּמִּנְתּוּן הוא שהכנתם את עצמכם מראש לספר לי שקרים. המלך חושד שאם הוא יבקש מהם רק את פתרון החלום, הם פשוט ימציאו משהו, כי הרי אף אחד לא יכול להוכיח שהם טועים. יש אפילו שמסבירים שהמלך בכלל לא שכח את החלום, אלא רק מעמיד פנים כדי לבחון אותם!
המלך מבין שהחכמים מנסים למשוך זמן עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא, כלומר עד שהזמן יעבור. הם מקווים שעם הזמן המלך יירגע מהכעס שלו, או שאולי הוא יהיה עסוק בדברים אחרים ופשוט ישכח מהעניין. בגלל חוסר האמון הזה, המלך מציב להם את המבחן היחיד שיכול להוכיח את האמת: לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּנִי. הוא דורש שקודם כל יספרו לו את החלום עצמו, ורק אז הוא ידע שהם באמת מסוגלים להגיד לו את הפתרון האמיתי. זו הדרך היחידה שלהם להוכיח שהחכמה שלהם אמיתית.