דניאל מציג עמדה של ענווה מוחלטת והתבטלות כלפי שמים, תוך שהוא מבהיר כי הוא משמש אך ורק צינור להעברת המסר האלוהי. בעומדו לפתור את החלום, הוא מקדים ומסיר מעצמו כל קרדיט אישי.
במילים וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי־אִיתַי בִּי מִן־כָּל־חַיַּיָּא מבהיר דניאל כי הסוד לא נגלה לו משום שיש בו חכמה טבעית יתרה משאר בני האדם, ואף לא בגלל אהבה מיוחדת של ה' לחכמתו [רש"י, מצודת דוד, אבן עזרא]. רוב הפרשנים מסכימים כי דניאל מבקש להדגיש שהגילוי הוא נס מוחלט, ואלמלא השגחת ה', הוא כאחד האדם ואינו יודע דבר [יוסף אבן יחיא, חומת אנך]. המילה חַיַּיָּא (החיים) יכולה להתפרש גם ככינוי לצדיקים הקרובים לה' והנקראים "חיים", וכך דניאל מצטנע וטוען שאינו גדול יותר משאר הצדיקים וחכמי ישראל שבדורו [אלשיך].
הסיבה האמיתית לגילוי החלום טמונה במילים לָהֵן עַל־דִּבְרַת, שמשמעותן "רק בעבור" או "למען" [מצודת ציון]. הסוד נגלה אך ורק לכבודו של המלך נבוכדנצר ולמענו [אבן עזרא, חומת אנך]. ה' רצה שהמלך ידע את הפתרון, ודניאל נבחר להיות השליח לכך בזכות תפילותיו. הסבר זה של דניאל נועד גם לשכך את כעסו של המלך על חכמי בבל שלא ידעו את הפתרון, שכן הם לא נכשלו בהכרח מחוסר חכמה, אלא משום שה' בחר באדם אחד ספציפי לשליחות זו [מלבי"ם].
הביטוי דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן (אשר את הפתרון למלך יודיעו) נכתב בלשון רבים. הפרשנים מציעים לכך כמה הסברים: יש הסבורים שהכוונה היא להודעה כללית מן השמים [רש"י], או למלאכי השרת של ה' שמביאים את המסר [אבן עזרא]. גישה נוספת מסבירה שלשון הרבים כוללת את חבריו של דניאל, שזכותם ותפילתם עמדו יחד עמו לגילוי הסוד. יתרה מזאת, עצם העובדה שה' השכיח מהמלך את החלום מלכתחילה, נועדה למנוע מחכמי בבל להמציא לו פתרונות שקר (כפי שקרה לפרעה), וכך להבטיח שרק נציגי האמת יודיעו לו את הפתרון המדויק [אלשיך].
לבסוף, מטרת הגילוי היא וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע. המילה תִּנְדַּע משמעותה פשוט "תדע" [רש"י]. ה' חפץ לגלות למלך את הרהורי לבו ומחשבותיו מתחילת הלילה, שבהם שקע מתוך דאגה מתמדת בשאלה מי יקום וימלוך אחריו [רש"י, מצודת דוד, אבן עזרא].