הפסוק ממשיך את פתרון חלום הצלם של נבוכדנצר, ומתאר את חילופי האימפריות שישלטו בעולם לאחר שקיעתה של אימפריית בבל, המיוצגת כראש הזהב. המעבר ממלכות למלכות מתבטא בירידה בערך המתכות ובמיקומן הפיזי על גוף הצלם, מלמעלה למטה.
וּבָתְרָךְ (ואחריך): לאחר תום שלטונך, ובאופן ספציפי לאחר תקופת שלטונו של נכדך בלשצר, תעלה אימפריה חדשה [רש"י, אבן עזרא]. מבחינה דקדוקית, האות בי"ת במילה זו מסומנת במתג הארכה [מנחת שי].
תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַע מִנָּךְ (תקום מלכות אחרת נמוכה ממך): המילה ארעא נכתבת עם אל"ף בסופה, אך נקראת אֲרַע [מנחת שי], ומשמעותה שפלה ונמוכה. כשם שהכסף פחות בערכו מהזהב, וכשם שהחזה והזרועות נמוכים מהראש, כך המלכות השנייה תהיה נחותה ממלכות בבל [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. המילה אָחֳרִי (אחרת) מדגישה כי מדובר במלכות ממין שונה לחלוטין, כשם שהכסף הוא מתכת שונה מהזהב [מלבי"ם]. הפרשנים מסכימים כי מלכות הכסף היא אימפריית מדי ופרס, כאשר החזה ושתי הזרועות של הצלם רומזים ספציפית לחיבור הכפול של שתי האומות הללו [מלבי"ם].
וּמַלְכוּ תְלִיתָאָה אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא (ומלכות שלישית אחרת של נחושת): המילה נכתבת כתליתיא אך נקראת תְלִיתָאָה [מנחת שי]. המלכות השלישית, המיוצגת בבטן ובירכיים של הצלם, עשויה נחושת כדי לסמל אומה קשה, חזקה ותקיפה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שזוהי מלכות יוון, שהחלה את דרכה עם אלכסנדר מוקדון. עם זאת, קיימת מחלוקת היסטורית בין המפרשים לגבי שיוכה של אימפריית רומי: יש הרואים ברומי שלוחה הכלולה בתוך מלכות יוון השלישית [מצודת דוד], בעוד אחרים מזהים את רומי ויוון יחד כמלכות אחת, מה שמותיר את המלכות הרביעית והבאה של הברזל לייצג את מלכות ישמעאל שהתפשטה בעולם [אבן עזרא].
דִּי תִשְׁלַט בְּכׇל־אַרְעָא (אשר תשלוט בכל הארץ): מלכות יוון עתידה להתפשט ולכבוש את כל העולם. התפשטות מוחלטת זו נרמזת באיברי הגוף המייצגים אותה: הבטן והטבור מסמלים את מרכז הגוף שממנו צומח ומתפשט האדם כולו [מלבי"ם], והירכיים רומזות לכך ששלטונה יגיע עד ירכתי ארץ, כלומר עד לקצות העולם [אלשיך].