לאחר תפילתם המשותפת של דניאל וחבריו, ה' מרחם עליהם ונענה לבקשתם, והסוד הכמוס של חלום המלך נחשף. הגילוי ניתן דווקא לדניאל, משום שהוא היה מוכשר וראוי לכך מבחינה רוחנית יותר משאר חבריו [מלבי"ם].
המילה רָזָא פירושה סוד [אבן עזרא], והמילה גְלִי מלמדת שהדבר נגלה אליו בסתר [רש"י]. גילוי זה התרחש בְּחֶזְוָא דִֽי־לֵילְיָא, כלומר במראה של חלום לילי [מצודת דוד]. עם זאת, מדובר במדרגה רוחנית גבוהה יותר מסתם חלום פשוט; דניאל ראה בעיני רוחו מראה ברור של צלם המלכויות ופתרונו, וקיבל את הידיעה הברורה שזהו אכן החלום שחלם נבוכדנצר [מלבי"ם].
מיד לאחר קבלת החזון, מתוארת תגובתו של דניאל: אֱדַיִן, כלומר אז [ביאור שטיינזלץ], הוא מיהר לברך ולהודות לה' [יוסף אבן יחיא]. תגובה מיידית זו מלמדת על זריזותו ומסירותו של דניאל בעבודת ה'. אף שהמראה נגלה אליו באמצע הלילה והוא היה יכול להמתין עד הבוקר כדי לשאת את תפילת ההודיה שלו, הוא לא התמהמה. דניאל קם בעודו לילה כדי להודות לה' מיד על הטובה שגמל עמו, ובכך הוא מורה דרך של הזדרזות לעשיית רצון ה' [אלשיך].