דניאל מציג בפני נבוכדנאצר את פרטי המראה שנגלה אליו, ומכוון את מבטו אל עבר הפסל שניצב מולו בחלום. הוא קורא לו להתבונן היטב במבנה הדמות, המורכבת מסוגים שונים של מתכות [מלבי"ם].
הפרשנים מסכימים על ביאור המונחים הארמיים המפרטים את חלקי הפסל השונים. המילים הוּא צַלְמָא באות להדגיש כי זהו אכן אותו צלם בדיוק שהמלך ראה בחלומו [מלבי"ם]. מבחינה דקדוקית האות צד"י במילה זו מנוקדת בפתח ולא בחיריק [מנחת שי].
מכאן עובר דניאל לתאר את מבנה הפסל מלמעלה למטה. רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב מציין שראשו של הפסל עשוי מזהב טוב. תחתיו, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי, אלו החזה והזרועות שהיו עשויים מכסף. בהמשך הגוף, מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ, הכוונה היא לבטן, לקרביים ולירכיים שהיו עשויים מנחושת. הירך המוזכרת כאן היא החלק העליון של הרגל, אשר נחלקת לשלושה פרקים שהם ירך, שוק ורגל [מצודת ציון].