דניאל מכוון את נבוכדנאצר להתבונן בפרטי הדמות שראה בחלומו, ומדגיש במילים הוּא צַלְמָא כי זהו בדיוק אותו הפסל, המורכב ממתכות שונות. הוא מתאר את מבנה הפסל מלמעלה למטה, ופותח בראשו העשוי מזהב טוב, רֵאשֵׁהּ דִּי־דְהַב טָב. תחתיו נמצאים חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי, כלומר החזה והזרועות, שהיו עשויים דִּי כְסַף. בהמשך הגוף ממוקמים מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ, שהם הבטן, הקרביים והחלק העליון של הרגליים, ואלו עשויים דִּי נְחָשׁ.
דניאל, פרק ב׳, פסוק ל״ב
ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.