קרה לכם פעם שמישהו ניסה להתחמק ממשימה שנתתם לו, ומיד שמתם לב לזה? זה בדיוק מה שקורה למלך. המלך מזהה שהיועצים והחכמים שלו נמצאים בבעיה, כי הוא שכח את החלום שלו והם לא יכולים לפתור אותו. הוא מבין שכל הבקשות שלהם הן רק תירוץ בניסיון להתחמק.
לכן, המלך אומר להם מִן יַצִּיב יָדַע אֲנָה, כלומר, אני יודע באמת ובוודאות. המילה יַצִּיב פירושה אמת, כמו דבר יציב שעומד חזק ומתקיים. המלך ממשיך, מאשים אותם ואומר דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין, והכוונה היא שאתם מנסים לקנות זמן. הוא אומר להם שהם רק מנסים לדחות את הדברים, בתקווה שהוא יירגע וישנה את דעתו, או שהם ימצאו איזו תחבולה כדי להינצל מהעונש.
המלך מסביר להם בדיוק למה הם מתנהגים ככה ואומר כׇּל קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא, שזה אומר, מכיוון שראיתם שהחלום הלך ונשכח ממני. המלך חושף את ההתנהגות שלהם: הם הרי יודעים שהוא שכח לגמרי את החלום, ובכל זאת הם ממשיכים לבקש ממנו שיספר להם אותו. המלך מבהיר להם שהוא מבין את התרגיל, ושום ניסיון שלהם למשוך זמן או להתווכח לא יעזור להם לבטל את הגזרה שקבע.